ממליצים ומכתבי תודה


מכתב הוקרה - המרכז הישראלי לאפוטרופסות
מכתב תודה - אליעזר בן יהודה
מכתב תודה - מרכז השתלות
מכתב תודה - הום סנטר 
 
כתבה מתוך גליון 669 בעיתון קו לחינוך. פורסם ב3.12.2015
-לחינוך.jpg

חינוך הנו המוטו של חיינו. מאז שהתחלתי להרצות בבתי הספר, שב לי האמון בנוער שלנו. כשאתה מדבר איתו בגובה העיניים על נתינה, ערבות הדדית וקבלת השונה, אתה פותח את צוהר ליבו להתבוננות פנימית מרתקת. כשאתה נפרד לשלום ואתה זוכה לחיבוק, אתה מבין את המשמעות של העשייה שלך...השבוע מנהלת תיכון בראשל"צ נכנסה להרצאתי באחת הכתות. בהמשך העניקה לי שי "ענק". את הספר המדהים "סולם הערכים" של דיוויד מנשה. סיפור מעורר השראה על למידה, אהבה ו...מה באמת חשוב בחיים. לאחר שקראתי את בירכתה המצורפת, הוסיפה: "כל תלמידי ביה"ס יזכו בהרצאה שלך". הפנמתי שיש מנהלות הממקמות את הערכים בראש הפירמידה. לפני הציונים...תודה לך אתי. בשם התלמידים, ההורים ו...בשמי. ולחברי, קראו ספר זה בהקדם. אשמח לקבל תגובתכם כשתסיימו.

21.1.16
24.1-מכתב-הערכה.jpg

שוקי זיו היקר,

הייתה לי הזכות אתמול ללוות את תלמידי כיתתי להרצאה בנושא" תרומת איברים".
אודה על האמת, הגעתי בבוקרו של יום לעוד הרצאה חשובה כחלק מפעילויות המצטרפות ל"סל התרבות" אותו אנו רוכשים ופורקים לאורך השנה על מנת להעצים ולחנך את נפשם הרכה של תלמידינו.
שום דבר לא הכין אותי להרצאה המרגשת והמיוחדת הזו. הדריכות לנוכחותם המלאה של התלמידים, והגעתם בזמן, השחיקה שהולידה לצערי תודעה של " עוד הרצאה" הנושא " תרומת איברים" שהעלה לרגע קונוטציה שיווקית .
בעוד אנו מתארגנים קלטתי אותך בזווית העין. ועוד לפני שהצגת את עצמך . אף אחד לא ידע מי אתה? ומה אתה נושא על כתפיך? אך מיד נוצרה אוירה של הדרת כבוד, שקט, והמתנה דרוכה למוצא פיך. משהו בך כבר שידר עוצמה לצד רגישות, ניכר כי אתה אדם "עשיר " בעשייה ובעל רקורד מרשים. אך הייתה התרגשות מצדך כאילו זו פעם ראשונה שאתה נושא דברים . אדם מבוגר העומד מול דור צעיר, בהתנדבות ,על מנת לחנך את התלמידים לערכים של "כל ישראל ערבים זה לזה" "ואהבת לרעך כמוך" ערכים שחוקים שלפתע קיבלו חיים חדשים . התלמידים הקשיבו כאילו זו הפעם הראשונה שהגיעו לאוזניהם . מסתם קלישאות הם הפכו להיות המוטו של כל אותו יום , לפחות בכיתתי.
לא אספר על האווירה המרגשת, על תוכן הדברים היוצאים מן הלב , על המסרים שאין לי ספק שחדרו לכל. אני רוצה דווקא להתייחס להמשך . מה קרה רגע לאחר שההרצאה הסתיימה. האם אנחנו סימנו עוד "וי" והתלמידים שמעו "עוד הרצאה" ובמירוץ החיים המטורף שוב נשאבנו לתוך העשייה ובצהרי היום שכחנו כיצד פתחנו את היום.
אז לא! אני פגשתי שוב את תלמידיי בהמשך היום. שיעור לשון. בו אנו עוסקים , בן היתר, גם בהבנה ובכתיבה של מאמר טיעון. וברור כי ההרצאה "שיחקה לידי" .כמובן , לאחר שאתה , שוקי י בהפסקה השלמת לי פרטים נוספים וחיוניים בנושא . אני ותלמידיי החלנו לפרק את ההרצאה לרכיבים וראינו בה את כל שלבי המאמר. אין ספק הרצאה זו הייתה זוכה לציון לשבח. גם במבנה הטיעוני שלה.
כמובן שפירוק הרכיבים והרכבת הפאזל מחדש זימנו לנו דיון מעמיק ופולשני לתוך הנושא. מטאפורת "הכלניות השזורות זו בזו ועל כל הסמליות שבכך" המחישה לתלמידים את אחד האמצעים שכל כך התקשו להפנים . אך אין זה משנה אם זו "תרומת איברים "או "האחר זה אני" או כל נושא אחר. העיקרון והערך "כולנו ערבים זה לזה" הדהד לאורך כל אותו יום ואף חיזק את תחושת הערבות בכיתה. ובטח גם נצנץ מידי פעם לאורך היום בתודעתם של התלמידים .

זהו הערך המוסף אותו אני מחפשת בהוראה. ובזכותך , שוקי , באותו בוקר מצאתי. דבריך הכנים , עוצמת השליחות הבוערת בך ופורצת את כל המחסומים בתפיסתם של הנוער . הצליחה למצוא האוזן השלישית של תלמידיי.

רציתי להודות לך. ולחזק אותך בהתמודדותך האיתנה .
ברוריה כהן מחנכת כיתה יא בתיכון "קציר" ברחובות .


 


שוקי שלום,

 
אני מודה לך באופן אישי על הרצאתך היום בפני כיתתי- י'6, בקריית החינוך ע"ש גולדה מאיר.
 
ההרצאה הייתה מרגשת מאוד ותלמידים רבים מכיתתי ניגשו אליי בסופה ושאלו אודות כרטיס "אדי" שדיברת עליו. כפי ששמת לב, התלמידים היו מרותקים לדבריך והייתה דממה רועמת בכיתה כשדיברת (אפילו הצלצול שחתם את השיעור לא הרים אותם מכיסאותיהם והם נותרו ישובים במקומותיהם!). 
 
כפי שסיפרתי לך בסוף ההרצאה, אנו כיתת/ מגמת ערבית ושיעורי ערבית וחינוך רבים מתמקדים ביחס לאחר והבנתו, גם אם הוא מדת או מתרבות שונים משלנו. ויש להודות- המצב המורכב במדינה ובעולם לא מקל על לימוד הנושא. כשהתלמידים שמעו שתרומת הכבד של בנכם הגיעה לערבי-ישראלי מטירה, שמתי לב שאצל רבים מהתלמידים נוצרה איזושהי הפנמה. הפנמה של  מה שרצית להעביר בדבריך;
אדם הוא אדם באשר הוא ואין לשפוט אותו מראש על סמך דתו או מוצאו. יש לעזור לו בלי קשר לדת, גזע ומין (אלא אם הוא מוכיח שהוא לא ראוי לסיוע שלנו). 
 
תודה לך שהקדשת לנו מזמנך וסיפרת לנו על המקרה האישי הכואב שלכם. כולנו יצאנו מלאי תובנות מהרצאתך, ואני בטוחה שבזכות הרצאתך היום השיעורים הבאים שאעביר בכיתה בנושא סובלנות וקבלת האחר יהיו מלאי משמעות אף יותר.
 
אני מאחלת לך ולמשפחתך בשורות טובות.
 
תודה רבה!
לבנת רטושניק
מחנכת י'6/ רכזת ערבית ומזרחנות
קריית החינוך "גולדה מאיר", נס ציונה

שוקי שלום,

שמעתי היום (18.12.13) את הרצאתך לתלמידיי כיתת החינוך שלי (יא 7) בתיכון דה שליט.
ההרצאה הייתה מרגשת עד מאד ותלמידיי ישבו רתוקים באופן שאף פעם לא חוויתי.
ספרת ברגישות ובעצמה את הסיפור האישי שלך ועל ידי כך הבאת למודעות
את חשיבות תרומת האיברים.
למפעלך יש חשיבות עליונה בהעלאת המודעות לחתימה על כרטיס אדי, על ראיית המות כחלק מהחיים
ועל הבנה שאחרי מותינו אין לנו צורך באיברי גופינו. לכן חשוב לחשוב בעודינו בחיים להציל אחרים ולחתום על כרטיס אדי.
מאחלת לך ולבני משפחתך חיים בריאים  והמשך עשייה מבורכת.

יישר כוח.
ל
יאור אלעד


 

לכבוד שוקי זיו

אני רוצה להודות לך בשמי ובשם תלמידי הישיבה (כיתות י"א - י"ב) על הרצאתך המאלפת בנושא תרומת איברים, בה חשפת את סיפורך האישי הכואב. היה מרתק לשמוע כיצד הפכת את סיפורך האישי למינוף לחיים שלך. אני חושב שישנה חשיבות גדולה לנושא זה בכלל ובפרט לתלמידים בציבור הדתי שפחות חשוף להרצאות מסוג זה.

ישר כח
יוסי אורנשטיין
רכז ח"ח ישיבת אמית עמיחי


 

 


לשוקי זיו היקר 

סיימת סבב הרצאות בשכבת י"ב בנושא חשיבות החתימה על כרטיס אדי. 
ההרצאות שלך היו מרגשות עד דמעות ויעילותן בהשפעה על התלמידים 
לא עומדת בספק. 
יותר מכך אפשר לטעון כי "האמירה" שלך שבאה בנימה אישית של הקרבה 
משליכה על נושאים אחרים של נתינה לאחר ומכאן כוחה והערך המוסף שלה. 
מאחלת לך שתמשיך בשליחות קדושה זו למען החתמת כרטיס אדי בקרב בני הנוער.
ומודה לך בשם הנהלת בית הספר ותלמידי תיכון דה שליט שכבת י"ב.  

בברכה 
אתי דואניס-  רכזת חברתית
תיכון דה שליט רחובות


 

 לשוקי שלום,

השבוע האזנתי להרצאתך הקרוייה "בצל המוות". התרגשתי מאד מהיכולת שלך להעביר את המסרים
המרכזיים שבדבריך: החשיבות בתרומת איברים ומתן חיים לאחרים.
אין ספק שהסיפור האישי של משפחתכם הוא קשה מנשוא, לאבד ילד בתאונת דרכים ותוך כדי קבלת
הבשורה המרה על כך, להסכים לתרום את איבריו לאחרים.
זהו אומץ לב ראוי לציון, זוהי יכולת נתינה מיוחדת במינה.
תרומתו של אלוף (במי"ל) מיכה רם, מושתל הריאה, המספר את הסיפור מנקודת מבטו, גדולה מאד.
הקשר האמיץ שנרקם ביניכם לבין משפחתו, ראוי בעיני להערכה ולהוקרה.

 בברכה,
רחל לוין 
מנהלת הרשות להשכלה ודעת.


 


תגובות היישר מהפייסבוק שלי

-שוקי-דצמבר-15.jpg
-שוקי-פברואר-15.jpg