ההתקדמות הטכנולוגית המטאורית של העשורים האחרונים לא פסחה גם על עולם הרפואה. דברים שעד לפני שלושה עשורים נחשבו כדמיוניים בלבד הפכו לעניין שבשגרה כיום. ניתוחים שונים שנחשבו מסובכים ומסכני חיים, הפכו לעניין פעוט וחסר חשיבות. כך, ניתוחי קטרקט שהצריכו עד שנות השמונים המאוחרות הוצאה למעשה של העין מהתושבת, טיפול בעדשה העכורה וניקוי שלה בצורה ידנית, נחשבים כיום לטיפולים פרוצדורליים בלבד. מכשירי לייזר מתוחכמים מחשבים את זווית ההקרנה והעוצמה שלה, ובתוך פחות מעשרים דקות מסתיים ניתוח שפעם ארך כחצי יום ולעיתים יותר.
גם תחום השתלות האברים התרחב והשתפר מאד. קציר האברים ממתים שהחליטו לתרום את האברים שלהם מתבצעת בצורה יעילה יתר ומתרחשת סמוך מאד לזמן המוות. מצד שני, השתלת האברים מתבצעת במהירות ומספר המושתלים הדוחים את השתל נמצא בירידה בעקבות תרופות המסיעות בנטרול ההתנגדות והדחייה. עם זאת, מצב תרומות האברים בישראל נמצא בכי רע. ישראל נמצאת בפיגור יחסית למדינות מפותחות אחרות. שוקי זיו, אחת הדמויות הססגוניות בתחום השתלת האברים בישראל, מעניק הרצאות על כרטיס אדי ועל תרומת אברים בפורומים שונים ובפני קבוצות שונות של מאזינים.

שוקי זיו – מי האיש ומה תרומתוהרצאות על כרטיס אדי

שוקי זיו הוא אחד המרצים המבוקשים בנושא תרומת האברים בישראל. שוקי איבד את בנו בתאונת אופנוע שלא היתה צריכה לקרות. אבל מתוך המכאוב והסבל החליט שוקי את ההחלטה הקשה בחייו – לתרום חלקים מגופו של בנו המת לרווחתם של אנשים אחרים, שחלקם המתינו להשתלה זה מכבר.
זמן קצר לאחר מכן החליט שוקי להפוך את עניין תרומת האברים לממוקד יותר. הוא מקדיש את חייו לאחרים. שוקי מרצה בכל פורום אפשרי ובעיקר בפני בני נוער בתחילת דרכם על תרומת אברים. הוא מספר את הסיפור שלו ומנסה לשכנע אותם באמצעות הרצאות על כרטיס אדי לחתום
על כרטיס כזה.

הרצאות על כרטיס אדי והיתרונות שלו

כרטיס אדי הוא בדיוק קיומה של האמרה הנודעת מסיפורם של שלושת המוסקטרים "אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד". הרצאות על כרטיס אדי באות לשכנע את המאזינים כי חתימה על כרטיס כזה היא תרומה נפלאה של היחיד למען הרבים. בתמורה מקבל החותם קדימויות בתורים להשתלות מגח זוג שהוא – תוצאה של היותו חתום על כרטיס אדי. האמרה המפורסמת כאמור לעיל מתגשמת הלכה למעשה ומביאה תועלת לכולם.
חלק גדול מאלה המהססים לפני חתימה על כרטיס אדי עושים זאת מטעמים מצפוניים ודתיים. ואולם לא תמיד המניעים הללו מתורגמים נכונה לשפת המעשה. ההלכה היהודית איננה פוסלת קציר אברים ותרומה שלהם, אם מדובר בהצלת חיים. אלא שההלכה איננה מתירה לקצור אברים מאדם, במיוחד לא אברים חיוניים, לפני שמותו נקבע באופן מפורש. דה עקה, שדרישות ההלכה מצמצמות את הזמן האפשרי להעברת האבר מהמת אל החי. גם בעניין זה יש פסיקות המקדמות את תרומת האברים בקרב דתיים ומסורתיים כאחד.